מודל גפן, מובילים
שינוי אמיתי בחינוך בישראל

ויסות רגשי הוא מיומנות חיונית המסייעת לילדים לנהל את רגשותיהם ביעילות. כהורה ומחנך, זיהוי סימנים של קושי בוויסות רגשי אצל ילדים הוא חיוני לרווחתם ולהתפתחותם של הילדים. בבלוג זה נחקור מהו ויסות רגשי, סימני קושי נפוצים ואסטרטגיות מעשיות לתמיכה בילדים שחווים קושי.

מהו ויסות רגשי?

ויסות רגשי מתייחס ליכולת לנהל ולשלוט ברגשות במצבים שונים. זה כרוך בזיהוי רגשות, הבנת הסיבות שלהם, ולהגיב אליהם בדרכים בריאות. ילדים המתמודדים עם קושי בויסות רגשי עלולים להתקשות לשלוט בתגובותיהם, לבטא את רגשותיהם כראוי ולהתמודד עם גורמי לחץ.

סימנים לקושי בוויסות רגשי:

1. **תגובות רגשיות אינטנסיביות:** ילדים עם ויסות רגשי לקוי עשויים להפגין תגובות רגשיות אינטנסיביות לטריגרים קלים לכאורה. לדוגמה, הם עשויים להיות מוטרדים מאוד על אכזבות קטנות או תסכולים.

2. **קושי להירגע:** הם עשויים להתקשות להרגיע את עצמם ברגע שהם מתעצבנים או כועסים. זה עשוי לכלול בכי ממושך, התפרצויות זעם, או התפרצויות פיזיות.

3. **אימפולסיביות:** ילדים המתמודדים עם ויסות רגשי עשויים לפעול באופן אימפולסיבי מבלי לשקול את ההשלכות של מעשיהם. הם עשויים להתפרץ מילולית או פיזית מבלי לחשוב.

4. **קושי במעברים:** מעבר בין פעילויות או שגרה יכול להיות מאתגר לילדים עם ויסות רגשי לקוי. הם עשויים להיות עמידים, נסערים או חרדים כאשר הם מתמודדים עם שינויים בסביבה או בלוח הזמנים שלהם.

5. **סובלנות נמוכה לתסכול:** הם עשויים להיות בעלי סובלנות נמוכה לתסכול ולהתקשות להתמיד במשימות מאתגרות או הדורשות סבלנות. הם עשויים לוותר בקלות או להביע תסכול במהירות כאשר דברים לא הולכים בדרך שלהם.

6. **שינויים במצב הרוח:** ילדים עם ויסות רגשי לקוי עלולים לחוות שינויים תכופים ובלתי צפויים במצב הרוח. הם עשויים להשתנות במהירות משמח לעצוב, רגוע לכועס, או חרד להתרגש.

7. **קושי להביע רגשות:** חלק מהילדים עשויים להתקשות לזהות ולבטא את רגשותיהם באופן מילולי. במקום זאת, הם עשויים להשתמש ברמזים לא מילוליים כגון הבעות פנים, שפת גוף או פעולות כדי לתקשר איך הם מרגישים.

לסיכום, זיהוי סימנים של קושי בוויסות רגשי אצל ילדים הוא הצעד הראשון לקראת מתן התמיכה לה הם זקוקים כדי לשגשג. על ידי הבנת רגשותיהם, לימוד מיומנויות התמודדות ויצירת סביבה תומכת, תוכלו לעזור לילדכם לפתח את המיומנויות החיוניות הדרושות לו כדי לנהל את רגשותיו ביעילות. זכרו, כל ילד הוא ייחודי, אז היו סבלניים וחומלים כשאתם מנווטים את המסע הזה יחד.

רוצים ללמוד איך להתמודד עם קושי בוויסות רגשי?

צרו איתנו קשר

צוות גפן מלווה מורות ומקדם ילדים במסגרת עבודתנו בשטח. וויסות רגשי היא מטרה קריטית להצלחה התנהגותית, חברתית ורגשית!

הילד מפסיד במשחק ובוכה וצועק? לא מצליח לעשות משהו ושובר את הכלים? שמח מאוד וצורח ומחבק חזק מדי?

וויסות רגשי זהו מצב בו לילדים לעיתים יש קושי להבין את עוצמת התגובה שלהם, ולהתאים אותה בצורה נכונה לסיטואציה. הם יכולים להגיב בעוצמה חזקה או חלשה מדי לסיטואציה רגשית (כעס, עלבון, שמחה, התרגשות…) ולעיתים לסביבה קשה להתמודד עם עוצמות אלו.

אם אלו מוכרים לכם אנחנו ממליצים לכם לקרוא את הבלוג הבא ולהכיר כלי פשוט וקל ליישום לסייע לילד בוויסות רגשי גם במסגרת הביתית וגם במסגרת החינוכית.

מה זה סולם 5 הנקודות?

הכלי המאפשר לנו ללמד טווחים של התנהגויות על גבי אותה סקאלה,  כלומר את הצד המיטבי של אותה התנהגות- מוצג כנק' 1 (בצבע ירוק) ואת הצד הכי לא מותאם או בעייתי של אותה התנהגות- מוצג כנק' 5 ( בצבע אדום).

בעזרת סולם זה אנחנו נוכל לשקף את ההתנהגויות שנמצאות על סקאלה (עוצמה של רגש, קולות, מגע, תגובות למצבים חברתיים) בהבעת רגשות מתאימה, דבר שמהווה אתגר עבור המון ילדים בימינו ובהתאם לכך נבנה לכך סולם רגשי.

 ילדים אשר מתקשים להבין את העוצמות או את הגוונים השונים של ההתנהגות יכלו באמצעות הסולם המפשט עבורם, בצורה ויזואלית , להבין את הגוונים והמופעים השונים של ההתנהגויות שלהם וזה יעזור להם לווסת את העוצמה.

ניתן להיעזר בסולמות אלה בכדי ללמד ילדים נושאים כמו-תפקידים חברתיים או נורמות חברתיות, רגשות ותגובות רגשיות מותאמות, פתרון בעיות וניהול עצמי.

כל אחד יכול לבנות סולם עבור מצב מסוים ולהתאים בצורה מיטבית את הנק' השונות לילדו. באופן זה יהיה קל יותר ופשוט יותר לילד להבין מה נדרש ממנו. איך עליו להתנהג, מה עליו לעשות בכדי לווסת את עצמו, מה קורה בסביבה כתוצאה מההתנהגות שלו וכו'.

אז איך עושים את זה?

שלב ראשון- בניית הסולם

1.נושא-קודם כל יש לבחור את נושא – הסולם הוא כלי דינמי וניתן להתאימו לצורכי הילד. יש לזהות את ה"בעיה" או הקושי- התחום בו אנחנו רוצים להתמקד. מה הילד עושה שהייתם רוצים שיעשה אחרת? מה הילד לא עושה והייתם רוצים שיעשה? מהו המצב החברתי שמבלבל אותו? (למשל מצבי התרגשות, פתרון בעיות וכו)

2.שיקוף ההתנהגות-אחרי שבחרנו את נושא הסולם- אפשר להתייעץ עם שאר הגורמים בחייו של הילד לגביי אך בעצם נראית ההתנהגות- מה הילד עושה? האם הוא מרביץ? האם הוא צועק? האם הוא בועט בדברים? האם הוא מבולבל? אך נראית ההתנהגות הכי טובה? ואך נראית ההתנהגות הלא מותאמת?

3. בנייה משותפת-במידה ויש אפשרות לבנות את הסולם ביחד עם הילד –זה מומלץ ביותר, ככה הילד יוכל להסביר מה הוא מרגיש, או מה הוא חושב, מה הוא יודע ומה הוא מבין ומה עדיין חסר לו . ואת כל זה תוכלו לכלול בסולם שלכם.

לאחר שהבנו את המיומנות שצריך לתרגל אז צריך לחלק את המיומנות הזו לחמישה שלבים.

4. בניית שלבים-הנקודה הראשונה בסולם מסמלת בדרך כלל את המופע ההתנהגותי הטוב ביותר או השלב הראשוני ביותר. בסולם הרגשי הנקודה הראשונה תהיה נקודה ירוקה למשל: עובר עליי יום נהדר, אני מרגיש שמח, אני מסוגל להתמודד עם היום שלי, אני נחמד ומחייך לאחרים, כלומר הנקודה הזאת מציינת התנהגות מיטבית בה לא צריך להתערב.

מנגד הנקודה החמישית היא הנקודה האדומה בסולם היא ההתנהגות החריפה ביותר או השלב המורכב ביותר. למשל: עובר עליי יום מאוד רע, אני מרגיש כעס ולא יכול לשלוט בעצמי, אני לא מסוגל להתמודד עם היום הזה, אני מקלל או צועק, אני אלים ועוד.

שלב שני- חשיפת הילד לסולם

טיפ מאיתנו: צרו סיפור קצר וידאו או סמל שיעזור לילדכם להיזכר על מה הסולם מדבר ואך להשתמש בו.

אחרי שבניתם את הסולם צריך לחשוף את הסולם לילדכם כדי שיתחיל להתרגל אליו וילמד איך להשתמש בו בצורה נכונה. המטרה היא ללמוד להשתמש בסולם בבית או בסביבה בטוחה בה יתאפשר לילד להבין את הערכים השונים בסולם וללמוד את התגובות השונות או המופעים השונים של ההתנהגות בצורה רגועה ומווסתת שבה הילד פנוי ללמידה.

תקראו ביחד את השלבים השונים סולם היעזרו ב"משחק תפקידים" וצרו סיטואציות שונות ותעודדו את הילד להיעזר בסולם,

**ניתן לתרגל את זה ביומיום בבית הספר. (חשוב ללמד את כל הסביבה של הילד את הכלי: המורה, סבא וסבתא. כל מי שחלק משמעותי בחינוך של הילד).

ביתן לתרגל במצבים אמיתיים- למשל אם כרגע הילד קיבל מכה אתם יכולים לעזור לו להוציא את הסולם ולסמן שכרגע כואב לו. ואז להגיד "אני מבינה שכואב לך, בוא נשים על זה קרח ותרגיש יותר טוב"."אתה רואה עכשיו אתה בצהוב"

שימו לב! בשלב זה אין דרישה עדיין מהילד שידע להשתמש בסולם , אתם רק מקשרים מצבי אמת בסביבה לסולם עצמו כדי שילד ילמד שמצופה ממנו לעשות שימוש בסולם ואיך לעשות את זה בצורה נכונה.

השלב השלישי והאחרון – שימוש במצבי אמת.

1תיאום צפיות- לאחר שחשפתם והכרתם לילד ולסביבה של הילד את הכלי. אנו אומרים לילד שמעכשיו עליו להשתמש בסולם בכל מני מצבים ואומרים לו איפה למשל יכול להשתמש.

2.תוצאות על התנהגות- רצוי להתחיל ולקשר הצלחות לפרסים- לדוגמא אם יצליח להיות בירוק/ צהוב יום שלם יקבל פרס קטן שרוצה. לדוגמא- הילד כרגע כועס כי הוא לא קיבל את מה שהוא רצה, הוא הולך ומסתכל בסולם ואומר לכם

"אני כועס, אני הולך להירגע בחצר" – זוהי דוגמא לשימוש נהדר בסולם! חזקו את הילד על כך, " אלון אני מבינה שאתה כועס ובחרת פתרון נהדר מהסולם, אני גאה בך!"

3.סיוע ותיווך-במידה ומתקשה- תמיד אפשר לסייע לו להצליח לרדת לצבע הנכון. גם אם היה לו קשה אבל הצליח לשנות- גם אז רצוי לתת פרס.

לדוגמא: אם הילד מגיב בצורה לא נכונה למצב שכזה לדוגמא צועק או נכנס להתקף זעם תוכלו להגיד "אלון התגובה שלך לא מקובלת! בבקשה תבדוק בסולם מה אתה יכול לעשות!"

אם הילד זקוק לעזרה כי הוא בסערת רגשות וכרגע לא מצליח לבדוק בעצמו- תוכלו לקחת את הסולם ולבקש ממנו רק להצביע לכיוון הדרגה הנכונה בסולם ולכיוון הפתרון הרצוי וגם אז אפשר לחזק אותו "אני רואה שאתה מאוד מאוכזב כרגע אני מבינה שאתה רוצה לשחק לבד בחדר , אתה מתנהג בצורה מאוד בוגרת"

אם יש התנהגויות אדומות- כגון אלימות. רצוי לתאם צפיות מה יקרה אם יגיע לאדום. למשל יום ללא טלוויזיה במצב של אלימות.

4.הכנה מראש- תמיד רצוי לעבור על הסולם ביחד עם הילד לפני מצבים שיודעים כבעייתיים או סביבות מורכבות עבורם, באותן סיטואציות בהן בעבר היה מתקשה על ילד להיעזר בסולם ולהגיב בצורה מתאימה.  

5.עקביות- עקביות זה שם המשחק! בשלב היישום אתם כבר דורשים מהילד לעשות שימוש נכון בסולם. ולכן חשוב מאוד שתקפידו להגיב נכון ולחזק אותו כשהוא עושה שימוש נכון, תמיד תעזרו לו אם הוא מתקשה ואם התגובה שלו לא מותאמת אז תגידו לו את זה, שהתגובה שלו לא מקובלת עליכם והפנו אותו להיעזר בסולם למצוא פתרון או תגובה מתאימים יותר.

בהצלחה!

צוות גפן מלווה מורות ומקדם ילדים במסגרת עבודתנו בשטח. וויסות רגשי היא מטרה קריטית להצלחה התנהגותית, חברתית ורגשית!

המצב במדינה כיום מאתגר
ימין,
שמאל,
אשכנזי,
מזרחי,
דתי,
חילוני,
וזה לא נגמר.
כולם כועסים, כולם פגועים. אבל מה עם הילדים?

הילדים מושפעים בצורה ישירה נראית ובלתי נראית מהקיטוב. הם שומעים את השיחות, הטענות ובעיקר ההאשמות.

בכיתה השאיפה היא ללכידות, לצמצם את הקיטוב של הרקע, הדעות הפוליטיות, הדת, הגזע והמין. ועם זאת, היא קיימת.

מה קורה עם הלכידות החברתית בבתי הספר?

שנת הלימודים הזאת בסימן לכידות במסגרות החינוך. כיצד ניתן מהשורש לחנך וללמד לגיבוש, שילוב וגיבוש? בסך הכל, אין לנו ארץ אחרת.

המחקר מדגיש באופן עקבי את ההשפעה החיובית של לכידות חברתית על הישגים אקדמיים, רווחה רגשית ותרבות בית הספר הכוללת. קהילה משגשגת בכיתות היא אבן הדרך למסע חינוכי מוצלח. כאשר התלמידים מרגישים מחוברים, מוערכים ומובנים, חוויות הלמידה שלהם הופכות מעשירות ומספקות יותר. בכתבה זו, אנו נתעמק בחשיבות של טיפוח קהילת כיתה מחוברת.

ונציג ארבע אסטרטגיות מגובות מחקר להשגת לכידות חברתית בין תלמידים:

1. מדברים באותה השפה:

תקשורת אפקטיבית היא הבסיס של כל קהילה חזקה. מחקר שנערך על ידי Johnson et al. (2018) מדגיש את הצורך בתקשורת שקופה ועקבית בין מחנכים, תלמידים והורים. על ידי הטמעת פלטפורמות דיגיטליות, ניוזלטרים קבועים ומדיניות דלת פתוחה, מחנכים יכולים להבטיח שהמידע יזרום בצורה חלקה, מטפח אמון ויצירת תחושת שייכות בכל מעגלי הסביבה של הילד.

כאשר מדברים בשפה אחת, אחידה, פשוטה וישימה. אנחנו מגבירים את הסיכויים של הילדים להבין את הנאמר, לשתף איתנו פעולה ולחזק את הבטחון שלהם, מה שמשפיע באופן ישיר על טיפוח קהילה חזקה.

2. מטרות משותפות:

למידה שיתופית לא רק משפרת את ההבנה האקדמית אלא גם מטפחת קשרים חברתיים בין התלמידים. ג'ונסון וג'ונסון (2014) מצאו שאסטרטגיות למידה שיתופית, כגון פרויקטים קבוצתיים והוראת עמיתים, מעודדות תלות הדדית חיובית ואחריות הדדית. מבנים אלה מקדמים מעורבות פעילה, נקודות מבט מגוונות והישגים משותפים, המובילים להגברת הלכידות החברתית בתוך הכיתה.

יצירת מטרות משותפות מגבירה את תחושת המסוגלות וההבנה שיחד, ניתן להגיע להשיגים משמעותיים יותר. בנוסף, משפיע על הגיבוש הכיתתי. 

3. חיזוק גיוון והכלה:

במחקר של Tatum (2017), נחשף כי כיתות החוגגות גיוון והכלה נוטות יותר להפגין רמות גבוהות יותר של לכידות חברתית. יצירת סביבה שמעריכה רקע, תרבויות ונקודות מבט שונות עוזרת לתלמידים לפתח אמפתיה וכבוד זה לזה. מחנכים יכולים לשלב ספרות רב-תרבותית, לחגוג חודשי מורשת תרבותית ולעודד דיונים פתוחים על זהות כדי לטפח הבנה ואחדות.

לימדו את הילדים להכיל ולקבל את האחר, השונה. אבל לא רק, גם המגבלות, הקשיים והחוזקות של כל אחד, ההופכים כל אחד ליחיד ומיוחד, גורמים להבין שבסופו של דבר כולנו בני אדם. 

4. טיפוח אמפתיה באמצעות למידה חברתית-רגשית:

תכניות למידה חברתיות-רגשיות זכו להשפעה החיובית שלהן על האינטליגנציה הרגשית והמיומנויות הבין-אישיות של התלמידים. מחקר של Durlak et al. (2015) מציע ששילוב מטרות כיתתיות של רגש-קוגניציה משפרות את האמפתיה, המודעות העצמית ויכולות בניית הקשר. על ידי שילוב המטרות בתכנית הלימודים, מחנכים יכולים לספק לתלמידים את הכלים לנהל רגשות, להבין את רגשותיהם של אחרים וליצור קשרים משמעותיים, ובכך לתרום לקהילה מלוכדת בכיתה.

במודל גפן אנו מתייחסים להתנהגות, יכולות קוגנטיביות והתקשרות. שלושת המרכיבים הללו עובדים באופן ישיר על חברתיות ויכולות רגשיות. עקבו אחרינו לכתבות נוספות בנושא.

צוות גפן מלווה מורות ומקדם ילדים במסגרת עבודתינו בשטח. לכידות חברתית צריכה להיות אבן הדרך של כולנו לעתיד טוב יותר עבור ילדנו.

כמה פעמים שאלתם את עצמכם למה הילד לא מצליח לשלוט בעצמו?
לא מסיים משימות? למה הוא שוכח ומאבד כל הזמן?
אם גם לכם השאלות האלו עברו בראש,
אנחנו מזמינים אתכם לקרוא את הבלוג החדש שלנו על תפקודים ניהוליים.
המושג תפקודים ניהוליים הוא מושג רחב, ונפוץ מאד בשיח העולם הטיפולי בשנים האחרונות  
אבל מה הוא באמת אומר?

התפקודים הניהוליים הם התהליכים הקוגניטיביים הגבוהים השולטים ומעורבים ברוב מה שאנחנו עושים בחיי היומיום שלנו, כולל מחשבות, רגשות והתנהגויות.

הם כוללים את היכולת ליזום, לתכנן, לארגן זמנים , להציב מטרות, לפתור בעיות, להוציא לפועל פעולות פשוטות ומורכבות, לווסת רגשות ומחשבות ולפקח על ההתנהגות. 

כאשר אנחנו מדברים על תפקודים ניהוליים אנחנו בעצם מתייחסים לתחום שנוגע בהרבה אספקטים.

כל פעולה שהילד עומד לבצע, הוא צריך להבין מה היא, לתכנן אותה ולארגן אותה.

לילדים רבים זו פעולה אוטומטית שלא דורשת מהם מאמץ, אך לילדים שיש להם קושי בתפקוד הניהולי  מדובר בפעולה מאד מורכבת.

 למה?

ראשית, חשוב להבין שלאותם ילדים, זיכרון העבודה- אותו המנגנון שאחראי על זכירת המשימה, ומה השלבים שנדרשים כדי לבצע אותה לא עובד באופן מלא. ולכן נראה אותם פעמים רבות לא מבצעים את הפעולה באופן מלא, או בוחרים בדרך היותר מסובכת להוציא אותה לפעול. היכולת לפרק את הפעולה לסדרת משימות קטנות לא מובנית עד הסוף.

שנית, לילדים עם קושי בתפקודים ניהוליים יש קושי בארגון. בואו ניקח לדוגמא את התארגנות הבוקר: הכוללת מספר פעולות שהילד צריך לעשות: לצחצח שיניים, להתלבש, לנעול נעליים ולאכול ארוחת בוקר.

אם ניקח את אותה דוגמא פשוטה של נעילת נעליים, יש ילדים שגורבים גרביים ומיד לאחר מכן נועלים את הנעליים, ויש כאלו שמסתובבים רבע שעה עם הגרביים עד שינעלו לבסוף את הנעליים.

אנחנו יכולים לפגוש את זה גם בתור מורים בבתי הספר, אותם ילדים שלרוב נראה אותם מאחרים,  שוכחים להביא ציוד, ריבוי משימות באותו היום או בשיעור יביא אותם למצב של לחץ ולתחושת עומס.

ניתן לראות את זה גם בקושי בהעתקה מהלוח או בארגון הציוד בבוקר או ארגון הציוד באופן כללי. כאן מגיעה יכולת הארגון והשיוך לידי ביטוי.

קושי נוסף ומהותי בתפקודים ניהוליים הוא הקושי בגמישות- ילד גמיש הוא ילד שיכול להסתכל על דבר מסוים מכמה זוויות, ילד עם קושי בגמישות מחשבתית מפגין תבניתיות בחשיבה, לרוב זה נראה כי הפרטים הקטנים נעלמים מעיניהם והם רואים רק את החלקים הגדולים של התמונה. כל שינוי הכי קטן מצריך מהם לחשב מסלול מחדש. 

תפקודים ניהוליים הם כמו מנהל במגדל פיקוח בשדה התעופה האחראי לנווט ולכוון אל מאות המטוסים שממריאים  ונוחתים בצורה בטוחה ,מאורגנת ומדויקת. 

בגלל שליכולות האלו תפקיד חשוב כמעט בכל היבט בחיים, הרי שקושי בהם עלול להפריע לילד מבחינה לימודית, חברתית ורגשית ולהשפיע על רמת החיים של הילד במגוון סביבות.

מחקרים מוכיחים שתפקודים ניהוליים עשויים להשתפר באמצעות אימון ותרגול.

אז מה אפשר לעשות?

למשחקי חברה יש יתרונות רבים, לצד היותם נעימים וחשובים לפיתוח כישורים ומיומנויות חברתיות הם מפתחים תפקודים ניהוליים חשובים כמו: קשב, זיכרון עבודה, תשומת לב, עיכוב תגובה ועוד. הנה כמה רעיונות למשחקים חברתיים שאפשר לבצע עם הילדים במסגרת הביתית/ החינוכית. באמצעותם נוכל לעבוד על שפה, דמיון ויצירתיות, הבנת הוראות וזיכרון עבודה, גמישות מחשבתית ותיאוריית המיינד:

1. "על מה אני חושבת" –במשחק אנחנו מתרכזים במרכז החדר, בוחרים חפץ אחד מתוך הסביבה, ועל הילדים לנחש את הפריט בשאלות קצרות שהתשובה עליהן כן או לא. הילדים מתמקדים בסביבה וצריכים להיות מהירים בשליפה של תכונות החפץ אותו הם מזהים ולפי התשובות והרמזים להתקדם עד שהם מגלים את החפץ הנבחר.

2. "משחקי אסוציאציה" –  משחקי אסוציאציה עובדים על שליפה.

אפשר לבצע את המשחק בעל פה או בכתב, להתחיל מסבב כל אחד יגיד בתורו את המילה, וזה שאחריו צריך לעלות את האסוציאציה שמתקשרת עבורו למילה הקודמת,

אפשר לחלק את המשחק לקטגוריות ובכל פעם לעבוד על נושא אחר.

לדוגמא: הנושא הוא "קיץ" כל אחד בתורו אומר מילה שמזכירה לו קיץ.

אם אתם מעוניינים לאתגר  את המשחק ניתן להוסיף גם פרמטר של זיכרון עבודה,

כל אחד גם צריך לזכור את המילים של האחרים.

3. "חפץ הקסמים"- מניחים במרכז המעגל חפץ מסוים (עט, מחברת וכל דבר שנמצא בסביבה שלכם) וכל אחד בתורו צריך להשתמש בחפץ בתפקיד אחר ממה שהוא מיועד אליו, לדוגמא: לעשות עם המחברת מניפה, או כובע. המשחק עובד על גמישות מחשבתית, ומפתח את הדמיון והיצירתיות של ילדים. המשחק חושף אותם לכיווני החשיבה של הילדים האחר.

ראיון עם מורה במערכת החינוך שמשלבת בכיתתה ילד על הרצף האוטיסטי

סוגיית השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בתוך מסגרת חינוכית רגילה מעסיקה אנשי מקצוע בשדה החינוך, הדעות על הנושא מגוונות ונעות בין תמיכה ברעיון וחשש לשלב ילד על הרצף בכיתה.

ההצלחה של השילוב תלויה רבות במחנכת ותמיכה שלה בתהליך זה.

לכל הדעות, מדובר באתגר גם עבור הילד המשולב, וגם עבור המורה המשלבת.

כדי להבין את נקודת המבט של מורה בחינוך הרגיל המשלבת ילד על הרצף, ראיינו את שלומית, מורה ומחנכת ב24 שנים האחרונות במערכת החינוך בבתי ספר יסודיים. שהסכימה לשתף אותנו על השילוב בכיתה שלה ומה השיעור שהיא למדה ממנו.

מה ידעת על הרצף האוטיסטי לפני ששילבת ילד בכיתה?

"במסגרת התואר שלי למדתי חינוך רגיל, לא היה לנו נגיעה בעולם החינוך המיוחד, מכיוון שהנושא עניין אותי לקחתי עוד השתלמויות על הפרעות קשב וחינוך מיוחד. אבל עד שלא שילבתי ילדה בכיתה שלי לא ידעתי מה זה באמת אומר."

תוכלי לספר לנו על החוויה הראשונה שלך עם שילוב?

"האמת היא שהפעם הראשונה הייתה ממש בתחילת דרכי כמחנכת, שילבתי ילדה על הרצף האוטיסטי, בזמנו זה לא היה פשוט כי לא הייתה משלבת ביחד איתה ואני הייתי מחנכת את הכיתה וגם אחראית על השילוב שלה, זאת הייתה משימה לא פשוטה אבל למדתי מזה המון, האמנתי מאד בשילוב שלה, והיא פרחה בכיתה. עברו המון שנים מאז היום היא בת 22 ואחרי שירות צבאי, יוצא לי לפגוש את האמא מידי פעם, והיא תמיד דואגת להזכיר לי שנתתי לה חוויה שהיא יכולה."

מה למדת בעקבות השילוב?

"למדתי המון, קודם כל לראות את האחר, את השונה, למדתי שהילדים בכיתה שלי מרוויחים מזה יותר מהכול, אני רואה את היתרון העצום בלשלב ילד מיוחד בכיתה רגיל, הילדים לומדים להיות אמפתיים ורגישים יותר לאחר, רגישים יותר לצרכים שלו, וזה משהו שהם לא היו לומדים ללא השילוב."

מה הקשיים העיקריים שאת רואה אצל ילד משולב?

"יש קשיי קשב, אך הקושי הבולט הוא החברתי, יש מצבים שאני עלולה למצוא אותם לבד, לא כי ילדים לא רוצים להיות איתם, הם מאד רוצים ואוהבים אותם, אלא כי הם צריכים את הזמן שלהם לבד. הקושי בגמישות הוא אחד הקשיים המשמעותיים, אם יש שינוי במהלך היום והוא לא צפוי זה יכול לעורר אצלם חרדה ומתח, אבל בזכות זה למדתי לבצע הכנה מראש ולא רק להם אלא לכל הכיתה ובכך כל הכיתה יוצאת נשכרת מזה".

מה דעתך על הביקורת שיש כנגד שילוב? , מורות רבות בחינוך הרגיל לא בעד לשלב.

"אני יכולה להבין את החשש, מורה שמשלבת ילד עם צרכים מיוחדים לוקחת על עצמה משימה לא פשוטה, היא צריכה להיות ערנית כל הזמן לילד המשולב, להתאים אליו את החומר המתאים, להיות מספיק רגישה בשביל לראות אותו בתוך הכיתה, אבל עם כל זאת אם הייתי יכולה לדאוג שלכל מורה יהיה בכיתה ילד משולב הייתי עושה את זה, הרווח הוא עצום, גם הילד המשולב נתרם מזה המון, וגם הילדים בכיתה, הערך המוסף שאנחנו מקבלים מכך הוא עצום, ואני אוהבת מאד לשלב ילדים בכיתה שלי לא הייתי מוותרת על זה לעולם."

את מרגישה שאת מצליחה בתהליך השילוב?

"אני מרגישה שאני מצליחה, ועושה שינוי גדול עבור הילד המשולב, כמובן לא הייתי מצליחה לעשות את זה לבד, העובדה שיש לי סייעת בכיתה היא מדהימה, היא עוד כוח שנותן לי גב, יש מישהי ששותפה איתי ביחד לתהליך הזה, ובזכות השיתוף פעולה הזה אנחנו מצליחות לשלב את הילד בצורה מדהימה, אני חושבת שאף חינוך מיוחד לא היה נותן את לו את הכלים שהוא מקבל כאן"

האם במהלך השנים בהם שילבת נחשפת להתנגדות מההורים של הילדים בכיתה?

"לא, ההורים תמיד קיבלו את העובדה הזו כעובדה מוגמרת, אני לא משתפת מה האבחון של הילד המשולב כי זה עניין אישי שלו, אבל הם מודעים לכך שיש עוד סייעת בכיתה, ולרוב כל ההורים שמחים מזה שיש עוד איש צוות בכיתה וזה מה שחשוב להם, מעולם זה לא היה עניין אצלי בכיתה שיש ילד משולב מבחינתי זו הנורמה".

מה דעתך על התנגדות לשלב ילד על הרצף ובכך שהתהליך מנסה ל"נרמל" אותו?

"אני אתחיל ואומר שלא כל ילד יכול להיות משולב, במהלך השנים נחשפתי לילדים עם קשיים רבים שמערכת החינוך הרגיל לא יכלה לספק להם את כל הצרכים שלהם, עם זאת רוב הילדים בתפקוד גבוה יכולים להשתלב ולעשות את זה בצורה מדהימה, אני רואה במהלך היום אצל הילדים המשולבים אצלי את כך שהם כן מתאימים את עצמם לכיתה, הם רואים את ההתנהגויות בכיתה ויודעים מה מתאים ומה לא, לעיתים הם צריכים את הזמן שלהם לבד כדי לווסת הכול, אבל בשורה תחתונה זו קבוצת השווים שלהם, בני גילם, הם יגדלו וילכו לצבא, למסגרת צבאית, לעבודה והם יכלו להשתלב בחברה עם כל הקשיים שלהם ללא בעיה כי הם למדו את זה מגיל בית הספר, זה תמיד יהיה מאתגר אבל זה שווה את זה, אני לא רואה כאן עניין של "נרמול" אלא פתח לאפשר להם ללמוד את כל העולמות ולבחור מה שמתאים עבורם".

מה לדעתך הכלים שמורה חייבת לקבל לפני שהיא משלבת ילד על הרצף?

"הכי מהותי למורה בחינוך הרגיל שמקבלת ילד על הרצף, זה לקבל כלים וידע על הלקות שלו, לרוב חוץ מההגדרה אנחנו לא יודעים איך זה נראה בפועל, מה הקשיים שילד על הספקטרום מתמודד איתם במסגרת של בית ספר, איך אנחנו יכולים לעזור לו, איך אנחנו יכולים לנהל תקשורת נכונה עם המשלבת, וההורים של הילד, ולרתום את כל הצוות לעבודה במטרה לקדם את הילד."

מסר שתרצי להעביר?

"לא לפחד משילוב, אני ממליצה לכל מורה לשלב ילד בכיתה. עבורה זה תהליך מדהים ששווה את העבודה הקשה. חשוב לכולם לדעת ולראות לקבל את השונה. המטרה שלי כשמגיע אליי ילד לכיתה הוא שיהיה ילד מאושר, החלק הלימודי תמיד ניתן להשלים, אבל מה שהוא הולך אתו הביתה זה החלק הקריטי, אני רוצה שהילד ירגיש שהוא חלק והוא יכול, שהוא חווה חווית הצלחה, שבית הספר זה מקום שהוא מקבל בו אהבה והכלה ויבוא בשמחה כל יום לבית הספר. ולכל מי שחושש שזה פוגע בילדים האחרים בכיתה, אין לכם מושג כמה ההפך הוא הנכון, כמה כלים מדהימים הם מקבלים ואיך הם הופכים לילדים מכילים וקשובים לאחר בזכות זה."