ויסות רגשי: לרכוש מיומנויות חברתיות בכל גיל ובכל רמת תפקוד – חלק שלישי

ילדים רבים חווים קושי בויסות הרגשי שלהם.
אספנו עבורכם דרכים בהן תוכלו לעזור לילדכם להביע את הרגשות שלו
ולדעת לזהות טוב יותר רגשות של אחרים

* כולל ערכת קלפי רגשות להדפסה לתרגול בבית

חלק שלישי בסדרת הכתבות "מיומנויות מפתח חברתיות" בבלוג של מודל גפן

בני האדם נולדים עם שישה רגשות בסיסיים:
שמחה, עצב, כעס, פחד, הפתעה וגועל.

ככל שאנחנו גדלים והיחסים שלנו עם הסביבה מתפתחים,
אנחנו מתחילים לחוות גם רגשות מורכבים יותר כמו
מבוכה, בושה, גאווה, אשמה, קנאה, ציפייה, אמפתיה ועוד…

כדי להבין את הקושי שילד יכול לחוות בויסות הרגשי שלו,
חשוב להבין קודם על שבכל מצב רגשי יש 3 מרכיבים מעורבים:

התגובה הפיזיולוגית –
מה הגוף שלי מרגיש כשאני חווה רגש כלשהו?
(דפיקות לב מואצות, נשימות מוגברות, הסמקה…)

החוויה הסובייקטיבית –
איך אני תופס את הסיטואציות שקורות לי ואת הסביבה?
(כועסים עליי, אוהבים אותי, מאיימים עליי, מצב שמלחיץ אותי..)

הביטוי ההתנהגותי –
איך אני מבטא את הרגש כלפי חוץ בהתנהגות שלי?
(חיבוק, נשיקה, התקף זעם, צעקות, בכי…)

 אצל ילדים בהתפתחות התקינה,

שלושת המרכיבים האלה יבואו ביחד.

אבל כאשר מתעורר אצל ילד עם קושי רגשי, רגש חזק במיוחד –
קשה לו להכיל אותו.

הם חווים מצב שנקרא "הצפה רגשית",
מצב שבו הרגשות ממש מציפים אותם
ובחלק גדול מהמקרים הם לא מצליחים לווסת ולאזן את הרגש.

הקושי בויסות הרגשי אצל ילדים,
יכול לבוא לידיי ביטוי בהקשר של כל אחד מהמרכיבים.

למשל:
ילדים יכולים להיראות אדישים לסיטואציות משמעותיות
ולהיראות "מנותקים" גם כשהם מרגישים רגש חזק
כי יש קושי בביטוי ההתנהגותי בחווית הרגש שלהם,

מתקשים לקרוא הבעות פנים ולזהות רגש אצל אחרים
בגלל קושי בתפיסה הסובייקטיבית של סיטואציות חברתיות שונות

הקושי בויסות הרגשי יכול להתבטא בדרכים כמו:
התפרצויות זעם, תוקפנות, פציעה עצמית, התנתקות, חרדה ועצבנות…
משהו מכל אלה נשמע לכם מוכר

הדרך הכי טובה לעזור לילד שלכם להתמודד עם הרגשות שלו
ולשתף אותם כשהוא צריך עזרה
היא לעבוד איתו על מיומנות השיקוף הרגשי שלו.

שיקוף רגשי הוא מיומנות בה אנחנו מזהים את הרגשות שאנחנו חווים
ומסוגלים להסביר לצד השני באמצעות מילים או סמלים מה אנחנו מרגישים.
כלומר, זה תרגום מילולי של רגש שאנחנו מרגישים.

שימוש בשיקוף עוזר לנו כהורים להבין יותר טוב את ילדינו
ולעזור להם להתמודד עם הרגשות האלה.
אם ילדים יוכלו להגיד לנו איך מרגישים,
אנחנו נוכל לספק להם כלים להתמודדות עם רגשותיהם.

ילדים שלא יודעים לשקף את רגשותיהם עלולים להיות מתוסכלים
ולפרוק את רגשותיהם בדרכים לא כל-כך נעימות.

ילדים שלא לומדים להתמודד נכון עם רגשותיהם,
עלולים לתפקד פחות טוב ביום-יום
והדבר יכול לפגוע ברווחתם הנפשית.

אפשר לתרגל שימוש בשיקוף הרגשי כל יום בכל סיטואציה שהיא.

בכל שיחה שאתם מנהלים עם ילדכם,
תוכלו קודם כל לציין אך אתם מרגישים
או לשקף לילדכם איך הוא מרגיש כאשר אתם בטוחים בהרגשתו.

לדוגמה:
אם הילד רץ אליכם ונפל, תגידו
"עמית נפלת, אני מבין שכואב לך"

או אם אתם יושבים בארוחת הערב ובתכם אוכלת יפה, תגידו לה
"איילה, אני כל-כך שמחה שאת אוכלת אתנו"
ותחייכו אליה.

במידה ומדובר בילד צעיר מאוד או ממש בתחילת הדרך בלמידה,
אפשר וכדאי להיעזר גם בסמלים של רגשות.

טיפ חשוב!
בכל פעם שאתם משקפים לילדכם רגש, תנסו להתאים את הבעת הפנים המתאימה לרגש, על מנת לייצר אצל ילדכם את החיבור בין הרגש להבעתו. בצורה זו יכול להיות שיהיה להם קל יותר לקשר את הבעות הפנים שהם רואים אצל ילדים, מורים או מטפלים לרגשות מסוימים.

אספנו עבורכם 4 משחקים שתוכלו לשחק בבית בשביל לעבוד על שיקוף רגשי:

1 – איך אני מרגיש?

תצלמו תמונות שלכם או של ילדכם בעת הפגנת רגשות מסוימים –
כעס, שמחה, פחד, עצב, עייפות ועוד.
בכל פעם, תראו תמונה אחת לילדכם ותגידו לו או תשאלו (בהתאם למה שילדכם יודע)
מה הרגש שמופיע בתמונה.

לדוגמה: אתם מרימים תמונה שלכם מחייכים ואומרים "אבא שמח".
לאחר כמה תרגולים אפשר לעמוד מול ראי
ולבקש מהילד גם לעשות פרצוף שמח כמו של אבא בתמונה
ואז להגיד "רועי שמח".

ככה ילדכם ילמד לשייך הבעות פנים לרגשות הנכונים.

2 – מה אני?

בשביל משחק זה אתם צריכים להכין תצלומים של פנים עם רגשות
(מומלץ לעבוד על 2 רגשות בכל פעם, למשל שמח מול עצוב).
במקביל, ילדכם מחזיק שלט קטן שבו מצד אחד יש תמונה של פרצוף שמח
ובצד השני פרצוף עצוב.

אתם יושבים מול ילדכם, מרימים בכל פעם תצלום אחד
ושואלים אותו: "מה אני, שמח או עצוב?"
הילד צריך לסובב את השלט שבידיו לתמונה הנכונה.
אחרי שילדכם מצליח נכונה לזהות את 2 הרגשות הראשונים,
אפשר לעבור לסט הבא: עצוב מול מפחד, כועס מול עייף וכדומה.

3 – מחמאות

את המשחק הזה רצוי לתרגל עם כמה בני משפחה במקביל
הורים, אחים, סבא וסבתא.
בשביל המשחק אתם צריכים כדור קטן או חפץ שאפשר לזרוק.
עומדים במעגל וכל אחד בתורו זורק את הכדור למישהו אחר,
שצריך לומר משהו נחמד על מי שזרק לו את השקית.

לדוגמה: אמא זורק את השקית לאבא אז אבא צריך לומר משהו נחמד על אמא.
ממשיכים לשחק עד שכל אחד קיבל מחמאה. 

4 – סולם רגשי

לבנות טבלה עם 4 שורות,
בכל שורה לכתוב מצב מהיומיום של ילדכם
בו יכולים להיות מעורבים רגשות שונים.
תכינו מראש תמונות של רגשות שכיחים –
שמחה, עצב, כעס ופחד.

קראו לילד בכל פעם סיטואציה אחת מהטבלה
ובקשו ממנו להתאים לסיטואציה רגש מהפרצופים שהכנתם מראש.

לדוגמה: "בבוקר אני קם וצריך ללכת לבית הספר"
ובקשו מהם להתאים לזה רגש.
או "הכלב של השכנים נובח תמיד בערב ואני…"
בקשו מהם להתאים פרצוף עם רגש.

אתם מוזמנים להוריד את
ערכת הרגשות לתרגול ביתי של מודל גפן:

שיקוף רגשי הינו השלב הראשון בויסות רגשי תקין אצל ילדים.
בכתבה הבאה בסדרת הכתבות "מיומנויות מפתח חברתיות"
נדבר על תרגול מיומנות פתרון בעיות,
מיומנות שמהווה את השלב השני בהבנת הסיטואציה, פעולה מותאמת ורגיעה.

אפשר להגיע לשיפור אדיר בפיתוח מיומנויות חברתיות כמו ויסות רגשי
בכל גיל ובכל רמת תפקוד!

התהליך דורש עבודה נכונה עם הילד ויכול לקחת זמן,
אך הכישורים החברתיים שתעזרו לו לרכוש,
ילוו אותו לכל החיים ויעזרו לו לחיות חיים טובים, איכותיים ועצמאיים יותר.

בהצלחה!