המצב במדינה כיום מאתגר
ימין,
שמאל,
אשכנזי,
מזרחי,
דתי,
חילוני,
וזה לא נגמר.
כולם כועסים, כולם פגועים. אבל מה עם הילדים?
הילדים מושפעים בצורה ישירה נראית ובלתי נראית מהקיטוב. הם שומעים את השיחות, הטענות ובעיקר ההאשמות.
בכיתה השאיפה היא ללכידות, לצמצם את הקיטוב של הרקע, הדעות הפוליטיות, הדת, הגזע והמין. ועם זאת, היא קיימת.
מה קורה עם הלכידות החברתית בבתי הספר?
שנת הלימודים הזאת בסימן לכידות במסגרות החינוך. כיצד ניתן מהשורש לחנך וללמד לגיבוש, שילוב וגיבוש? בסך הכל, אין לנו ארץ אחרת.
המחקר מדגיש באופן עקבי את ההשפעה החיובית של לכידות חברתית על הישגים אקדמיים, רווחה רגשית ותרבות בית הספר הכוללת. קהילה משגשגת בכיתות היא אבן הדרך למסע חינוכי מוצלח. כאשר התלמידים מרגישים מחוברים, מוערכים ומובנים, חוויות הלמידה שלהם הופכות מעשירות ומספקות יותר. בכתבה זו, אנו נתעמק בחשיבות של טיפוח קהילת כיתה מחוברת.
ונציג ארבע אסטרטגיות מגובות מחקר להשגת לכידות חברתית בין תלמידים:
1. מדברים באותה השפה:
תקשורת אפקטיבית היא הבסיס של כל קהילה חזקה. מחקר שנערך על ידי Johnson et al. (2018) מדגיש את הצורך בתקשורת שקופה ועקבית בין מחנכים, תלמידים והורים. על ידי הטמעת פלטפורמות דיגיטליות, ניוזלטרים קבועים ומדיניות דלת פתוחה, מחנכים יכולים להבטיח שהמידע יזרום בצורה חלקה, מטפח אמון ויצירת תחושת שייכות בכל מעגלי הסביבה של הילד.
כאשר מדברים בשפה אחת, אחידה, פשוטה וישימה. אנחנו מגבירים את הסיכויים של הילדים להבין את הנאמר, לשתף איתנו פעולה ולחזק את הבטחון שלהם, מה שמשפיע באופן ישיר על טיפוח קהילה חזקה.
2. מטרות משותפות:
למידה שיתופית לא רק משפרת את ההבנה האקדמית אלא גם מטפחת קשרים חברתיים בין התלמידים. ג'ונסון וג'ונסון (2014) מצאו שאסטרטגיות למידה שיתופית, כגון פרויקטים קבוצתיים והוראת עמיתים, מעודדות תלות הדדית חיובית ואחריות הדדית. מבנים אלה מקדמים מעורבות פעילה, נקודות מבט מגוונות והישגים משותפים, המובילים להגברת הלכידות החברתית בתוך הכיתה.
יצירת מטרות משותפות מגבירה את תחושת המסוגלות וההבנה שיחד, ניתן להגיע להשיגים משמעותיים יותר. בנוסף, משפיע על הגיבוש הכיתתי.
3. חיזוק גיוון והכלה:
במחקר של Tatum (2017), נחשף כי כיתות החוגגות גיוון והכלה נוטות יותר להפגין רמות גבוהות יותר של לכידות חברתית. יצירת סביבה שמעריכה רקע, תרבויות ונקודות מבט שונות עוזרת לתלמידים לפתח אמפתיה וכבוד זה לזה. מחנכים יכולים לשלב ספרות רב-תרבותית, לחגוג חודשי מורשת תרבותית ולעודד דיונים פתוחים על זהות כדי לטפח הבנה ואחדות.
לימדו את הילדים להכיל ולקבל את האחר, השונה. אבל לא רק, גם המגבלות, הקשיים והחוזקות של כל אחד, ההופכים כל אחד ליחיד ומיוחד, גורמים להבין שבסופו של דבר כולנו בני אדם.
4. טיפוח אמפתיה באמצעות למידה חברתית-רגשית:
תכניות למידה חברתיות-רגשיות זכו להשפעה החיובית שלהן על האינטליגנציה הרגשית והמיומנויות הבין-אישיות של התלמידים. מחקר של Durlak et al. (2015) מציע ששילוב מטרות כיתתיות של רגש-קוגניציה משפרות את האמפתיה, המודעות העצמית ויכולות בניית הקשר. על ידי שילוב המטרות בתכנית הלימודים, מחנכים יכולים לספק לתלמידים את הכלים לנהל רגשות, להבין את רגשותיהם של אחרים וליצור קשרים משמעותיים, ובכך לתרום לקהילה מלוכדת בכיתה.
במודל גפן אנו מתייחסים להתנהגות, יכולות קוגנטיביות והתקשרות. שלושת המרכיבים הללו עובדים באופן ישיר על חברתיות ויכולות רגשיות. עקבו אחרינו לכתבות נוספות בנושא.
צוות גפן מלווה מורות ומקדם ילדים במסגרת עבודתינו בשטח. לכידות חברתית צריכה להיות אבן הדרך של כולנו לעתיד טוב יותר עבור ילדנו.
