4 דרכים פשוטות לשיפור התקשורת
של ילדים על הספקטרום האוטיסטי

ואיך תוכלו להתחיל ליישם אותן כבר היום אצלכם בבית?

נכתב על ידי צוות גפן

“מה אתה רוצה לאכול?” 
שקט. אין תגובה.

הסיטואציה הזאת מוכרת להורים רבים של ילדים על הספקטרום.
איך יודעים שהילד הקשיב? האם הוא הבין מה אמרנו?

אחד הסימנים הראשונים שמאפיינים ילדים על הספקטרום האוטיסטי הוא קושי בתקשורת.

ילדים על הספקטרום יכולים לדקלם את כל הסרט של “מלך האריות” בעל פה,
ועדיין לא למצוא את המילים הנכונות כדי לבקש לשתות מים.
חלקם מתקשים מאוד לבטא את עצמם.
חלקם לא מדברים בכלל, חלקם יתביישו לדבר בחברת אנשים אחרים ועוד…

חשוב מאוד שההורים, הצוות החינוכי,
הצוות הטיפולי ובכלל כל מי שמקיף את הילד ביום יום שלו,
יהיו מודעים לנושא ויעזרו לילד לשפר את מיומנויות התקשורת שלו –
כך תשתפר איכות החיים של הילד, וגם של סביבתו.

בעקבות עשרות פניות שקיבלנו מהורים שביקשו
להבין איך לתקשר טוב יותר עם הילדים,
איך לשחק איתם ואיך ללמד אותם או להכיר להם מילים חדשות.

אספנו במיוחד בשבילכם 4 פעולות פשוטות ומוכחות מחקרית,
שיישום שלהם אצלכם בבית יביא לשיפור כמעט מיידי של התקשורת עם הילד שלכם:

1. תתקרבו אל הילד 

אנחנו לא תמיד יודעים במה הילד מרוכז עכשיו –
במשחק, בעולם הפנימי שלו, בגירוי אחר…
לכן, כשפונים אל הילד מרחוק הסיכוי לתגובה מתאימה יורד בצורה משמעותית.

אם אתם רוצים להעלות את הסבירות להקשבה והיענות,
אנחנו ממליצים לפנות אל הילד מקרוב, כשהגוף שלכם פונה לכיוונו.
הפעולה הזאת תמשוך את תשומת הלב שלו ויעלה משמעותית את הסיכויים שיגיב אליכם

תתקרבו אל הילד

2. תשיגו קשר עין

עוד פעולה שתמשוך את תשומת הלב של הילד היא יצירת קשר עין.
אחרי שהתקרבתם אליו, תתכופפו לגובה שלו וצרו איתו קשר עין.
קשר העין יכול להיות קצר מאוד (אלפית שנייה) או ארוך יותר, תלוי ברצון של הילד.

תשיגו קשר עין

3. תשתמשו במשפט קצר וברור

ככל שהבקשה או השאלה תהיה קצרה יותר וברורה יותר, ככה יעלה הסיכוי לתגובה מצד הילד. 

כשאנחנו משתמשים במשפטים ארוכים עם הרבה תוכן או סדר מילים לא רגיל ( “אתה מעדיף את האוכל שאבא הכין או שאמא תכין לך חדש?”), הילד לא תמיד יבין, לעיתים יאבד עניין מפאת הקושי, לא ידע למה להקשיב, למה להתייחס ומה לעשות עם המידע שקיבל
ולכן הרבה פעמים הוא יראה כאילו לא הוא לא מקשיב לנו או לא יגיב.

חשוב להשתמש בכמות מילים התואמים את ההבנה של הילד.
למשל, עדיף להגיד לו “בוא לאכול”
במקום “הגיע הזמן לאכול, קדימה… הכנתי קציצות וקוסקוס, תבוא לאכול”.

תשתמשו במשפט קצר וברור

4. תשתמשו בבקשות או שאלות שהילד מבין

יכולת ההבנה של הילד משתנה ותלויה בגורמים רבים:

(איך יצרתם איתו קשר, באיזה מילים השתמשתם, גירויים שמפריעים לו להקשיב, משהו שקרה, עייפות…).
כדי לשפר את שיתוף הפעולה באינטראקציה, תשתדלו לבקש או לשאול שאלות שהוא מבין.

אם נחזור למשפט הראשון – “מה אתה רוצה לאכול?”,
נוכל להבין שזאת שאלה יחסית מורכבת שדורשת לא רק הכרת מילים אלא היזכרות,
שליפת המילה הנכונה שמתאימה לסיטואציה (בבוקר יש אפשרויות שונות מהערב).

במקום “מה אתה רוצה לאכול?”,
אנחנו יכולים לעזור לילד ולשאול אותו שאלות מנחות מצומצמות,
שהדרישה השפתית בהן פשוטה (יותר “כן”/ “לא”) 

לדוגמא: “אתה רעב?”, “רוצה לאכול קציצות?”, “רוצה לאכול קוסקוס?”

תשתמשו בבקשות או שאלות שהילד מבין

לסיכום, עוד כמה דוגמאות לפעולות יומיומיות שאנחנו יכולים להפוך לפשוטות יותר
וככה בעצם להעלות את רמת התקשורת ואת הסיכוי לקבלת תגובה:

אפשר להציג לילד 2 אופציות של מאכלים ולשאול:
“מה אתה בוחר – תפוח או בננה?”
כשהשאלה ברורה והמאכל מולו, הדרך לתשובה קלה הרבה יותר.

אם נראה שהילד אוכל ונהנה אפשר להגיד “ממממ טעים לך”
וכך נשקף את התחושה ונחשוף בצורה נכונה למושג טעים.

אם אתם בגן שעשועים, הילד משחק בנדנדה
ואתם רוצים לדעת מה הוא רוצה לעשות אחר כך.
במקום לשאול  “מה היית רוצה לשחק – במגלשה או בנדנדה אחרת?”
נוכל להוביל אותו למתקן ולראות לפי התגובה שלו אם הוא רוצה או לא
ולעזור לו בתמלול הסיטואציה:
“אתה לא רוצה להתנדנד?”
“אההההה, אתה רוצה להתנדנד!”

מומלץ לחזור על מילה פעמים רבות כדי להגביר חשיפה למילים חדשות שתרצו ללמד אותו:
“אתה מקשיב למוסיקה? זאת מוסיקה יפה? יופי מוסיקה יפה”

"רציתי להגיד לכם תודה שהאמנתם בו שהוא יהיה כמו כולם, בדרך שלו אבל כמו כולם."

הירשמו לשיחת ייעוץ חינם!

השאירו פרטים וקבלו ייעוץ
חינם ללא התחייבות!