פתרון בעיות: לרכוש מיומנויות חברתיות בכל גיל ובכל רמת תפקוד – חלק רביעי

מה משותף לילד שמתנהג באלימות כלפי ילדים אחרים
ולילד שמשתטח על הרצפה ובוכה כשלא קונים לו
את החטיף שהוא רוצה בסופר?

לשניהם כנראה יש קושי בפתרון בעיות.

בכתבה תגלו איך ללמד את המיומנות החשובה הזו ב-4 שלבים בלבד!

 

נכתב על ידי צוות גפן

אם הבוס שלנו מטיל עלינו משימה שלא מתחשק לנו לעשות
או שדורשת מאיתנו להישאר עד שעה מאוחרת במשרד,
סביר להניח שאנחנו לא נגיב בהתקף זעם ונעיף לו את כל הדברים מהשולחן.

אם גם הבעל וגם האישה קבעו תכניות לערב
אבל מישהו חייב להישאר עם הילדים,
הם כנראה לא יבכו ויצעקו “אבל אני רוצה!” אחד על השנייה,
אלא ינהלו ביניהם משא ומתן ויגיעו לפשרה שתפתור את הבעיה.

פתרון בעיות היא תהליך למידה בסיסי
שמאפשר לנו להתמודד מול מצבים מאתגרים או מאכזבים
בצורה המותאמת לסביבה ולתרבות שלנו.

הצלחה בפתרון בעיות אומרת שפתרנו את הקושי, עבורנו או עבור אחרים.

ילד שבוכה בסיטואציה לא מתאימה עלול לחוות קושי בפתרון בעיות

פתרון בעיות הוא תהליך מורכב מאוד וכולל תהליכים אחרים, כמו:
זיהוי הסיטואציה, ניתוח הסיטואציה, חשיבה רחבה ועמוקה על פתרונות אפשריים,
בחירה של פתרון מתאים ביותר וכן יישומו בהצלחה.

הרבה ילדים, גם בחינוך המיוחד וגם בהתפתחות תקינה,
חווים קשיים במיומנות של פתרון בעיות.

לפעמים הם לא מצליחים לזהות נכון את הבעיה,
לא יודעים לבטא נכון את הרגשות שלהם
או לא מצליחים למצוא פתרון מתאים לבעיה.

הקושי הזה לרוב גורם להם בסופו של דבר
לבחור בפתרונות לא מותאמים,
כמו התקפי זעם, בכי, צעקות או שימוש באלימות.

התקפי זעם, בכי, צעקות או שימוש באלימות

קושי בפתרון בעיות עלול ליצור תסכול גדול
גם אצל הילדים וגם אצל הסביבה שלהם.

לכן, חשוב לעזור לילדים לפתח את מיומנות פתרון בעיות שלהם
מוקדם ככל האפשר.

למידה של פתרון בעיות עוזרת לילדים לפתח ביטחון עצמי גבוה יותר,
לתקשר טוב יותר עם הסביבה, להבין ולנתח טוב יותר מצבים חברתיים,
להיות עצמאיים יותר בסביבתם ואפילו להפחית חרדה!

ילדים שרכשו את מיומנות פתרון הבעיות,
יצליחו לנהל את עצמם בצורה טובה, עצמאית ויעילה יותר לאורך כל החיים שלהם
ויוכלו ליישם תהליכי פתרון בעיות בסביבות חדשות ובלתי מוכרות.

בנינו עבורכם תכנית תרגול עם הילד,
שמאפשרת לו ללמוד את מיומנות פתרון הבעיות
ב-4 שלבים בלבד!

שלב ראשון

כשאנחנו כבני אדם בוגרים ומנוסים, ניגשים לפתור בעיה כלשהי,
יש כמה שאלות שאנחנו עונים עליהן אצלנו בראש “על אוטומט”.

תוכלו ללמד ולתרגל עם הילד שלכם את השאלות שמובילות לפתרון בעיה,
שלא נענות על ידו עדיין בצורה מהירה וטבעית:

  1. מה הבעיה? 
  2. איך אני מרגיש בבעיה זו?
    אם יש עוד מישהו בסיטואציה, איך הוא מרגיש?
  3. איך אני יכול לפתור את הבעיה?
    (2-3 פתרונות רלוונטיים ומותאמים)
  4. למה הפתרון הזה נכון ויעיל?
  5. מה ההשלכות שאני מקבל מבחירה בפתרון מתאים?
  6. משא ומתן
    (במידת הצורך)

תוכלו בהתחלה להיעזר בתמונות מהאינטרנט, מספרים, עיתונים או מגזינים.
אתם יכולים למצוא תמונות המתאימות לבעיות שרלוונטיות לילדכם כרגע,
או בעיות שאתם צופים שייתקלו בעתיד בגן או בבית הספר.

למשל, תמונה של ילד שמנסה להגיע לחפץ שנמצא על מדף גבוה
או תמונה של ילד שמתוסכל משיעור בכיתה.
דברו עם ילדכם על הסיטואציה שקורית בתמונה,
תשאלו אותו מי הדמויות השותפות בסיטואציה?
מה לדעתו הבעיה בתמונה?
מה לדעתו אפשר לעשות, איזה פתרונות הוא יכול להעלות לפתרון הבעיה?

לאט לאט תוכל להשתמש בתמונות המתארות בעיות מורכבות יותר
ותוכלו לבקש מילדכם לבחור פתרונות מתאימים.

שימו לב!
בהתחלה יכול מאוד להיות שיהיה קשה לו לענות על השאלות האלה,
אז תקפידו לעזור להם:
תצביעו על הדמויות, או תתנו להם את התשובות,
תשאלו אותם שאלות מכוונות, כמו: האם אתה חושב שהילד עצוב או שמח?
האם לדעתך הילדה כועסת או צוחקת?
האם יכול להיות שהיה עוזר אם הילד היה הולך ומבקש עזרה מהמורה?
במידה ויש קושי גדול, אתם גם יכולים ממש לתת לו את התשובות הנכונות.

השתמשו בסיטואציות מחיי הילד כמו תסכול בכיתה

שלב שני

בשלב השני אתם יכולים להשתמש בסיפורים שמתארים בעיות כלשהן,
אפשר להשתמש בבעיות מהיומיום של ילדכם למשל:
לחכות בתור לנדנדה, חוסר רצון ללכת לבית הספר,
חוסר רצון להתחלק עם אחותו בצעצוע.

תנסו לדבר עם ילדכם על הסיפור,
גם כאן חשוב להקפיד לשאול שאלות כמו:
מי הדמויות בסיפור? מה כל אחת מרגישה?
מה לדעתו הבעיה? מה אפשר לעשות?
איזה פתרון הוא היה מציע לדמויות?

עם ילדים לא וורבליים,
אפשר להיעזר ב”מחברת פתרון בעיות”:

במחברת יהיה אוסף של סיטואציות עם בעיות ומאגר של פתרונות,
אפשר להשתמש בתמונות או בסיפורים כתובים.

גם בשלב השני רצוי לענות של השאלות שמבוססות על השלב הראשון:

  1. זיהוי דמויות ורגשות
    בקשו מהילד לזהות את הדמויות באמצעות הצבעה עליהן
    ולהראות סמלי רגשות מתאימים לכל אחת מהדמויות. למשל:
    “יעל תראי לי למי בתמונה יש בעיה?”
    “איך את חושבת שהילד הזה מרגיש?”
    ולחזק על בחירת תמונה נכונה:
    “נכון, אני גם חושבת שהוא עצוב”.

     

  2. הבנת הבעיה
    תיעזרו בסמלים ובתמונות שמתאימים לבעיות אפשריות,
    כמו אלימות, המתנה בתור, חוסר רצון לעשות משהו,
    חוסר רצון לחלוק (בצעצוע, במשחק בגן שעשועים וכו’).
    תוכלו לשאול שאלות כמו “יעל, מה את חושבת שהילד רוצה?”
    או “ירון, למה לדעתך הילד עצוב?”

     

  3. בחירת פתרונות לבעיה
    בהתאם לבעיה שאתם עובדים עליה,
    תבחרו לילדכם כמה פתרונות אפשריים (אפשר להתחיל מ-2 ומשם להתקדם).
    לדוגמה:
    להוסיף סמלים או תמונות שמייצגים לבקש עזרה,
    להתאפק, ללכת לחדר אחר, לקרוא למורה ועוד.
    תבקשו מהם לבחור את הפתרון המתאים ביותר ואז תדאגו לחזק אותם:
    “נהדר, עמית! ללכת לחדר להירגע זה פתרון מצוין, אתה אלוף”.

חשוב מאוד לתת סיוע בהתחלה להצלחה,
כי יכול להיות להם מאוד קשה לחשוב על פתרונות לבד.

הציעו פתרונות אפשריים כמו בקשת עזרה ממבוגר

שלב שלישי

בשלב הזה,
תוכלו להתחיל לתרגל עם הילד את מיומנות פתרון הבעיות.

ילדים רבים יודעים בתיאוריה מה צריך לעשות במקרה של בעיה,
אבל יש להם קושי לבצע את הפתרון במצבי אמת.
בנוסף, עלול להיות להם קושי בכלל להבין שהם נתקלים בבעיה כלשהי.

לכן, כדאי להתחיל ביצירת סיפור שדומה מאוד לקושי שילדכם חווה, אבל לקשר אותו לעצמכם.
לדוגמה:
לילד שמאוד מתקשה בדחיית סיפוקים,
תוכלו לספר על היום בעבודה שלכם.
תוכלו להגיד שאמרו לכם שמחר בצהריים יביאו לכל העובדים מתנות
ותגידו לו שאתם חושבים שיהיה לכם מאוד קשה מחר
לחכות מהבוקר עד הצהריים כדי לקבל את המתנה שלכם.

תשאלו אותו מה לדעתו אתם יכולים לעשות?
איך תוכלו להעביר את הזמן עד לצהריים?

אחרי שילדכם יציע רעיונות ופתרונות,
תוכלו ממש לתרגל אותם כמו הצגה.

אחרי תרגול מצבים ש”לא קשורים” לילד,
השלב הבא הוא לדבר על מצבים שבהחלט חלק מהיום יום שלו,
לבקש ממנו לעלות את הקשיים שנתקל בהם,
לחשוב יחד על פתרונות ולעשות סימולציות –
זה בעצם ההקשר בין התיאוריה למעשה. 

אחרי שתתרגלו כמה דוגמאות כאלה בבית,
תוכלו לתרגל אותם במצבי אמת עם הכנה מראש:
“אני מזכירה לך שאתה צריך עכשיו לחכות לתור שלך על המגלשה,
אתה זוכר מה אתה יכול לעשות תוך כדי”
ולהציע לו להשתמש בפתרונות שתרגלתם.

אל תשכחו  לחזק אותו על הפתרון שבחר:
“יופי, כל הכבוד, זאת בחירה נהדרת”
וכמובן לחזק מאוד אחרי שמצליח ליישם את הפתרון,
בנוסף לחיזוק הטבעי שהוא יקבל מהשימוש במגלשה.

ילדה מתוסכלת מהתור למגלשה בגן

שלב רביעי

בשלב הרביעי נעבוד עם הילד על משא ומתן,
השלב המתקדם ביותר בפתרון בעיות.

משא ומתן בעצם מכניס גם את רצונות האחר
לתוך הבעיה החברתית שבה הילד נתקל.

למשל, הילד רוצה לראות טלוויזיה ואמא צריכה לצאת לעבודה,
ילד אחד רוצה לשחק במשהו אחד וילד אחר במשחק אחר,
אבא רוצה שאלך לישון ואני רוצה להמשיך לשחק….

בשלב הזה אנחנו רוצים ללמד אותו שגם לאחר יש רצונות משלו,
שיכולים להיות אחרים מהרצונות שלו
והוא צריך להתחשב בהם כאשר הוא חושב על פתרון,
זה אומר: להגיע לפשרה.

אז איך עושים את זה?

כשנתקלים בכזאת בעיה, לוקחים דף ועט או טוש
(עדיף שזה יהיה ויזואלי ככל הניתן, במיוחד כשהילד צעיר או בתפקוד יותר נמוך).
אם צריך, ציירו עבורו.

שימו לב:
הדף הוא התיווך, לא להשתמש בו לנצח.
אחרי שמתרגלים עם הדף, עוברים לתרגל בעל פה.

על הדף רושמים:

______ (הילד) רוצה לעשות ______

מאוד חשוב קודם כל לשקף את מה שהילד עצמו רצה לעשות.
זה מרגיע אותו ונותן לו תחושה שאנחנו רואים את הרצונות שלו והצרכים שלו,
מה שעוזר לו להקשיב בחלק הבא.

______ (הילד השני/ההורה) רוצה לעשות ______

חשוב כדי שהילד יבטא את הצורך של הצד השני ויכיר בו.

איך אני מרגיש?

ההסבר של מה הילד מרגיש גם משקף וחושף אותו לרגש שהוא מרגיש באותו רגע
וגם שוב מגביר לו את התחושה שאנחנו נותנים משקל ומקום לו ולרגשותיו.

“יש בעיה! צריך למצוא פתרון!”

זה משפט שחשוב מאוד לכתוב (ובתרגול המשך, גם להגיד).
זה בעצם משפט מסייע.
במידה ובעתיד יתקל באותה סיטואציה, זה יזכיר לו לבד
לעשות את כל התהליך הקוגנטיבי הזה בעצמו, ללא הדף.

עכשיו נעבור למציאת 2-3 פתרונות שהם פשרה לשני הצדדים.
ככל שהילד בשלב יותר מתקדם, נצפה שהוא לבד יחשוב על פתרונות.
בתחילת הדרך, אנחנו נסייע לו במציאת הפתרונות.
כלומר, במידה והוא מתקשה למצוא פתרונות בעצמו,
הוא רק יצטרך לבחור את אחד הפתרונות שנציע לו.

הפתרונות חייבים להיות פשרה בין 2 הצדדים!
(קודם נעשה _____ ואז _____… היום ככה ואז ככה… עוד 5 דק ואז…)

חזקו אותו על מציאת פתרון ובחירה,
גם אם אתם מצאתם או בחרתם בשבילו.

אם במהלך היום יום, אתם שמים לב שהוא מתחיל להשתמש באסטרטגיה הזו,
תמיד תחזקו ותעצימו אותו:
“כל הכבוד שמצאת פתרון!! אלוף, אני גאה בך!”

במשא ומתן הפתרון הוא פשרה בין שני הצדדים

מיומנות פתרון בעיות היא מיומנות חשובה מאוד שמעלה את הביטחון העצמי,
את היכולת לתקשר טוב יותר עם הסביבה, להבין ולנתח טוב יותר מצבים חברתיים,
ועוזרת לילדים להיות עצמאיים יותר!

אפשר להגיע לשיפור אדיר בפיתוח מיומנויות חברתיות כמו פתרון בעיות
בכל גיל ובכל רמת תפקוד!

התהליך דורש עבודה נכונה עם הילד ויכול לקחת זמן,
אך הכישורים החברתיים שתעזרו לו לרכוש,
ילוו אותו לכל החיים ויעזרו לו לחיות חיים טובים, איכותיים ועצמאיים יותר.

בהצלחה!

כתיבת תגובה