הכירו את הכלי המצליח שלנו לטיפול בויסות רגשי במסגרות חינוך

גם אצלכם יש ילדים בבית הספר שמגיבים בצורה לא פורפורציונלית? 

קבלו תכנית פעולה שתעבוד מהר ולאורך זמן!

נכתב על ידי צוות גפן

הכלי החזק שלנו ביותר בגפן הינו השילוב בין למידה מחשבתית וויזואלית להתנהגות של הילדים.

לרוב, בבתי ספר היום הטיפול בילדים עם קשיים שונים הינו מתן תוצאה נעימה/לא נעימה הקשורה להתנהגות או טיפול רגשי (זה במידה ויש את הזמן והיכולת המערכתית לטפל בילד). אבל, אחוז גדול מהילדים אינו מצליח לבצע שינוי אמיתי לאורך זמן כאשר הטיפול ממוקד בנתיב אחד.

לכן, חשוב לנו לחשוף אתכם כעת לכלי משמעותי קוגנטיבי – התנהגותי, אשר הילדים שותפים מלאים להבנת הקושי והרצון לשינוי התנהגותי סביב הקושי.

מנהלת מבית ספר בצפון הארץ פנתה אלינו בעקבות תלמיד אשר "משליט טרור" בכיתה (לדבריה). ילד שאינו מסוגל להתמודד עם מצבים שאינו מסכים איתם, אינו מצליח להתאפק וחייב לעשות כל מה שרוצה עכשיו ובעיקר רוצה להיות כל הזמן בולט. המורה לא מצליחה להעביר שיעור מבלי שהוא יצעק, יתלונן, יכעס ולרוב גם מגיע התקף זעם שלעתים מלווה באלימות פיסית ומילולית כלפי הילדים.

מנחה של גפן נכנסה לאותה כיתה, בשלב ראשון בצעה הערכה על מנת להכיר את המורה, דרך ההוראה שלה ודרך ההתמודדות שלה עם הסיטואציה, וכן את הילד- איפה הוא מצליח להתאפק, איפה הוא נשבר, איך מגיב למצבים מאתגרים עבורו וכו. וגם, להכיר את הכיתה ואת התגובות של הילדים להתנהגותו של הילד אשר משמעותיים גם להגברה של ההתנהגות שלו.

ראינו שאחד הקשיים של הילד הינו "ויסות רגשי".

יש לנו נסיון רב במצבים אלו ולכן מיד התגייסנו לעזרה.

ולהלן הכלי שלנו:

כדי לעזור לילד בשלב ראשון להבין את הסיטואציה ואת עוצמת הרגש אותה הרגיש יצרנו עבורו מד. המד מייצג עבור הילד כלי ויזואלי כדי לפרש את התחושות של עצמו. לקחנו את הילד לשיחה כדי לשחזר סיטואציה מורכבת וארוכה שהתרחשה באחד הימים בבית הספר, היא הלכה כך: המורה שאלה שאלה ואני ידעתי את התשובה ורציתי לענות, הצבעתי והיא לא הסתכלה עלי, הצבעתי וצעקתי והיא עדיין לא הסתכלה עלי, צעקתי יותר חזק ואז היא בחרה בילד אחר שיענה. אחר כך קמתי וצעקתי ואז יצאתי מהכיתה וחזרתי וילד צחק עלי אז רציתי להרביץ לו.

כששאלנו את הילד איך הרגיש לאורך התהליך ובכל שלב אמר "כועס" אבל לא הצליח להבין שהוא חווה רמות כעס שונות

בכל שלב של התיאור שאלנו את הילד היכן הוא נמצא במד, והוא הראה על המד, ראינו יחד איתו שרמת הכעס עולה וזיהינו מתי היא הגיעה לשיא והוא הגיע להתקף זעם.

תוך מספר מפגשים כאלו, לימדנו אותו והוא למד לזהות את השלב המקדים להתפרצות ויחד עם המורה קבעו סימן סודי מוסכם לבקשה לצאת החוצה להרגע. הוא בעצם זיהה שבכל פעם שמגיע למספר 50, הוא עולה מהר מאוד מעלה. ולכן, בכל פעם שמרגיש שמגיע ל"50", הוא מבקש הפסקה.

נתנו לו מספר טיפים והצעות לפעילות מרגיעה בחוץ כשהמסקנה הייתה שהוא יעשה מה שמרגיש לו הכי נכון וטוב עבורו, 5 דקות וחוזר לכיתה.

מאז, עבר כבר זמן. הילד עדיין כועס לפעמים, מאוכזב או עצוב. אך היכולת שלו לזהות על עצמו את הרמה ולהבין מתי הוא צריך לקחת נשימה השתפרה וכן היחסים עם המורה.

  • יש לציין כי התכנית לויסות רגשי הייתה רק חלק מתכנית גדולה יותר שנכתבה עבורו.

אנחנו מצרפות עבורכם את גרף הנתונים שאספנו במעקב אחר התפרצויות הזעם של הילד שלנו (הנתונים הינם ממוצע שבועי):

הכנה מראש

בשלבים הבאים לימדנו את הילד פתרון בעיות חברתיות על מנת לפתח את רפרטואר הפתרונות שלו בכל פעם שנתקל בקושי ולא רק לבקש הפסקה. ראינו את השינוי והרגיעה מתבצעת גם בבית וגם בזמן הפסקה. 

צוות גפן מאחל לכל ההורים, התלמידים וצוותי החינוך
שנת לימודים מוצלחת!

"רציתי להגיד לכם תודה על השינוי המדהים והמהיר שעשיתם בכיתה!"

השאירו פרטים לקבלת מידע נוסף!