16 סימני אזהרה ו-5 טיפים להתמודדות
100% מהילדים נחשפים באופן יומיומי לאלימות כלשהי בבית הספר.
בתור הורים, כשאנחנו אומרים את המספר הזה בקול רם, זה כמעט בלתי נתפס.
כשאנחנו יורדים לרזולוציות נמוכות יותר אנחנו מגלים נתונים מדאיגים אפילו יותר:
40% מהילדים חוו על בשרם אלימות ובריונות בבית הספר
ומחקרים מדעיים שנערכו בנושא מראים, כשמדובר בילדים על הספקטרום,
המספר הזה עולה ל-63%.
במחקרים נמצא כי לבריונות יש השפעות מזיקות וארוכות טווח.
ילדים שחוו בריונות נוטים לחוסר ביטחון עצמי, רמות ריכוז נמוכות,
סירוב להשתתף בפעילויות חברתיות, סטרס, נטייה למחלות ואפילו הפרעות נפשיות.
אז איך נוכל להגן על ילדינו מפני אלימות ובריונות בבית הספר?
אלימות מתחלקת לשלושה סוגים:
אלימות פיזית:
משיכות בשיער, מכות, דחיפות, בעיטות, זריקת חפצים, נשיכות, חטיפת משחקים…
אלימות מילולית:
צעקות, לעג, העלבה, קללות…
אלימות עקיפה:
חרם, אי שיתוף במשחקים…
ביריונות היא הפעלת אלימות שחוזרת על עצמה
והיא תופעה שכיחה ביותר וכעורה בתוך בית הספר ומחוצה לו.
ילדים על הספקטרום האוטיסטי לא תמיד יודעים או יכולים לשתף את הוריהם
בעובדה שהם חשופים לבריונות בבית הספר.
כדי לדעת האם ילדכם חשוף לבריונות בבית הספר,
ישנם מספר סימני אזהרה ברורים בהם אתם ההורים יכולים להשתמש:
- הילד חוזר הביתה עם חבלות, חתכים או שריטות לא מוסברות
- חלק מהציוד או הבגדים של הילד חסר או פגום
- הילד חוזר הביתה רעב
- הילד לא רוצה ללכת לבית הספר וממציא תירוצים כדי להישאר בבית
- הילד לא רוצה לעלות להסעה לבית הספר
- הידרדרות לימודית או חוסר קשב בעת עשיית שיעורי בית
- סיוטים חוזרים בלילות
- הילד בוכה ללא סיבה, נראה מדוכא ולא מאושר
- הילד מפגין כעס או אגרסיביות לא טיפוסית
- הילד חווה שינויים במצבי רוח
- הילד חווה חרדה
- הילד נסגר בתור עולמו או שיש החמרה בתסמינים של התנהגויות חזרתיות
- גמגום
- שינויים בהרגלי אכילה או שינה
אספנו עבורכם 5 טיפים חשובים מאוד להתמודדות עם בריונות בבית הספר,
במידה ואתם יודעים שילדכם חשוף לכך,
או אם זיהיתם סימן אזהרה אחד או יותר מהרשימה למעלה.
1. נסו לדובב את הילד
אתם יכולים לדבר עם ילדכם ולנסות להבין האם קרה משהו בבי"ס שגרם לו להיות עצוב,
או אם יש מישהו מסויים בבית הספר שגורם לו להרגיש עצב.
אם לילדכם יכולות דיבור מוגבלות, אתם יכולים לבקש ממנו לצייר את מה שמפריע לו
או להראות לו תמונות של סיטואציות ולראות על מה הוא מצביע.
2. הכינו לוח זמנים רגשי
צרו ביחד עם הילד לו"ז כרונולוגי של ימי לימודים מלאים.
לוח הזמנים צריך להיות מחולק לפי שיעורים, הפסקות ופעילויות נוספות.
בסוף יום הלימודים, תנו לילד מדבקות עם פרצופים: שמח, כועס, או עצוב
ולאחר מכן עברו איתו על כל פעילות בלוח הזמנים של אותו יום
ובקשו ממנו לבחור פרצוף מתאים להרגשה שלו במהלך פעילות זו.
ככה תוכלו להבין את פרקי הזמן בהם הבריונות מתרחשת.
3. פנו לצוות החינוכי של בית הספר
שתפו את הצוות החינוכי בחשש שלכם כי ילדכם סובל מבריונות בבית הספר.
הסבירו לצוות כיצד הדבר בא לידי ביטוי בבית ואך ילדכם נפגע מהסיטואציה.
תבקשו מהם לשים לב לילדכם ולילדים שמקיפים אותו,
כאשר יש לשים דגש מיוחד על זמני ההפסקה (בהם סביר יותר להניח כי הדבר מתרחש).
אתם יכולים לבדוק עם הצוות אם קיימות אסטרטגיות לצמצום תופעות בריונות בבית הספר:
– האם יש אזורים שנמצאים תחת השגחת הצוות, בהם ילדכם יכול לאכול או לשחק ללא מפריע?
– האם משוחחים על הנושא בבית הספר ומסבירים לילדים שיש צורת התנהגות כלפי אחרים?
– האם יש איש צוות שניתן לגשת אליו כאשר הילד מאוים?
– האם יש אפשרות לעבוד בשיתוף פעולה עם ילדיי הכיתה
בכדי ליצור עבורו קבוצת שווים בה יהיה מוגן יותר?
נסו לחשוב ביחד עם הצוות החינוכי על פתרונות פרטניים וכלליים.
4. חזקו את הביטחון העצמי של הילד
חשוב מאוד לעבוד עם הילד על הביטחון העצמי שלו בסביבה הבטוחה שלו, בבית.
צרו ספר הישגים עבור ילדכם עם תמונות, עבודות, פרסים, מבחנים וכו',
בו אתם יכולים להזכיר לו על ההישגים האישיים שלו.
שבו ותראו איתם סרטים או תקראו איתם ספרים
על אנשים מפורסמים שגם הם על הספקטרום האוטיסטי.
מומלץ מאוד להפגיש את ילדכם עם ילדים אחרים
ולחשוף אותו לפעילות חברתית מבוקרת מחוץ לשעות בית הספר
5. עזרו לילדכם לפרש סיטואציות חברתיות
שחקו בבית עם הילד משחק תפקידים על הסיטואציות בהם נתקל בבית הספר.
משחק תפקידים יכול לעזור לו לפרש סיטואציות חברתיות בצורה טובה יותר.
אתם יכולים להדגים לילדכם מה מקובל ולא מקובל בהתנהגויות שהם חווים בבית הספר
ולהציע להם פתרונות שהם יכולים להשתמש בהם במידת הצורך.
