איך מציבים גבולות בלי צעקות ועונשים?

7 טיפים מעולים לביסוס סמכות הורית בצורה נעימה וללא ענישה

נכתב ע”י צוות גפן

הצבת גבול הוא כלי חשוב ללמד את ילדנו על העולם מסביבו.במציאות בה אנו חיים ישנם גבולות ברורים של מה מותר ואסור.  גבולות מסייעים לנו לארגן את העולם. גבולות מפחיתים חרדה בכך שהם מלמדים אותנו מה צריך לקרות ומתי. הם עוזרים לנו ההורים לבסס סמכות, להכין את ילדנו לעצמאות, לעזור להם לדחות סיפוקים ולהתחשב באחרים בסביבתם.

הצבת גבולות לילדים היא משימה מורכבת ולא פשוטה כלל, יחד עם זאת גבולות הם קריטיים- הם שומרים על סדר בבית, מלמדים את ילדכם כיצד להתנהג, יכולים למנוע סכנה ולהכין את הילד לעתיד שלו.

הורים רבים מתלבטים מתי ואיך להציב גבולות בצורה שלא תתסכל את הילדים

נמאס לכם להיות שוטרים? אז מה כן אפשר לעשות?

חזית אחידה- ישנה חשיבות לכך ששני ההורים יהיו מאוחדים מאחורי ההחלטה אותה מציבים לילדים. כאשר שני ההורים לא מציבים את אותו הגבול הדבר יכול לעורר אצל הילד חוסר בהירות לגביו. מה בדיוק עליי לעשות? אבל אבא מרשה אז למה אימא לא? אבל אתמול אימא אמרה כן למה אבא אומר לא?

קחו לדוגמא שעות צפייה במסכים- אם שני ההורים מסכימים כי הילד יכול לצפות עד שעה ביום במסך, הרי שהילד יודע בדיוק מה מצופה ממנו, וששני ההורים אחידים בהחלטתם. אך אם הורה אחד מציב גבול של שעה והשני לא מציב גבול כלל, הדבר עלול לגרור ריבים וויכוחים, הן מול הילד והן מול ההורים עצמם. 

לכן חשוב מאוד לפני הצגת גבולות לילדים, קחו יום, יומיים תעשו חשיבה מקיפה עם עצמם- מהם הגבולות שאתם רוצים להציב? מה קריטי לכם? מה לא קריטי ואפשר להתגמש עם בן הזוג? תגיעו קודם כל להסכמה ביניכם ותציגו בפני ילדכם חזית אחידה. אחידות בין ההורים משדרת לילדכם יציבות והרגשה של בטחון מאחר והם יודעים בדיוק מה מצופה מהם וכי הציפייה אחידה בין ההורים. יהיה להם הרבה יותר קל להבין וליישם את מבוקשכם.

החלטה משותפת על דרכי חינוך מפחיתה מתח במשפחה וחרדה אצל הילדים

אסרטיביות- חשוב מאוד קודם כל לבחור על איזה גבולות אתם עומדים כלומר לא חייבים להתנהג ככה בכל דבר אבל יש דברים מסוימים בהם לילד אין בחירה כמו היגיינה או אלימות.  במקרים אלה, כאשר מציבים את הגבול לילד חשוב מאוד שההצגה תהיה בטון אסרטיבי, לא בתוקפנות, ולא להציג זאת כמשהו שנתון למשא ומתן. 

חשוב כי הגבול יהיה מנוסח בפשטות, בצורה מובנת ולהימנע מניסוח של גבולות בצורה של שאלות- אם אני רוצה שילדיי ידעו כי שעת השינה שלהם היא 20:00, אני אגדיר את זה כגבול או כחוק בבית- הולכים לישון בשמונה! אם אני אשאל אותם -אתם רוצים ללכת לישון בשמונה?  אז כל תשובה שלהם היא לגיטימית. אם הם עונים לי לא רוצים, עלול להיווצר וויכוח או דיון בנושא ומזה אנחנו רוצים להימנע. אני רוצה להציב להם את זה ככלל בבית- הולכים לישון ב20:00! זה החוק בבית וזה מה שאני מצפה מהם לעשות. 

היגיון חשוב להדגיש, אומנם אנחנו כהורים מציבים את הגבול לילדינו אך אין הדבר אומר שאנחנו לא יכולים להסביר להם את החשיבות של הגבול או את ההיגיון מאחוריו. ילדים הם סקרנים מטבעם, הרבה פעמים הם פשוט רוצים לדעת למה? כאשר אנחנו מציבים גבול חדש לילדינו רצוי להקדיש את הזמן לשיחה איתם על הגבול ולהסביר להם למה זה חשוב. 

כשלימדתי את בנותיי לא לרוץ לכביש הסברתי להן שבכביש נוסעות מכוניות והן נוסעות מאוד מאוד מהר. ואם בנותיי תרוצנה לכביש מכונית עלולה לפגוע בהן, הן עלולות להיפצע או חלילה משהו גרוע מזה. אחרי שהסברתי להן את החשיבות של הגבול שהצבתי, כלומר הסברתי להן למה אני בכלל דורשת את זה מהן, שיתוף הפעולה שלהן השתפר והוויכוחים הפסיקו. נסו את זה בבית! 

לפעמים הסבר קטן יכול לעשות שינוי גדול בשיתוף הפעולה

מה כן לעשות– גבולות, לעיתים מגדירים לילידנו מה לא לעשות- לא לרוץ לכביש, לא להכניס ידיים לשקע, לא לצייר על הכלבה, לא לצייר על הקירות וכו‘. לעיתים מרוב כל ה”לא” ילדים לא מבינים מה “כן” ולכן מאוד חשוב להסביר להם מה כן לעשות. “לתת יד לאימא לפני שחוצים כביש”, “לצייר על דפים או חוברות”.  “לבקש מאימא לחבר את המחשב לחשמל” וכו‘. 

לעיתים ילדים לא מצליחים לעמוד בגבולות, לא כי הם לא רוצים, אלא פשוט כי הם לא מבינים איך כן לקבל את מה שהם רוצים, מה כן לעשות. אז חשוב מאוד שתדאגו להסביר להם מה כן הם יכולים לעשות, איך כן להתנהג.  

ילדים לא תמיד יודעים לבד מה מצופה מהם. עזרו להם להבין וללמוד מה אתם מצפים מהם

עזרה– בסך הכל אנחנו רוצים שילדינו יצליחו לעמוד בגבולות ובחוקים שאנחנו מציבים להם, לכן בהתחלה חשוב לעזור להם. הצבתם חוק שמותר לצפות שעה בטלוויזיה- שימו להם טיימר, תזכירו להם מתי לכבות, תעזרו להם פיזית לכבות את הטלוויזיה כשצריך. לפעמים ילדים צריכים שתתניעו אותם לפעולה, ולפעמים הם פשוט צריכים סיוע כדי להבין מה לעשות. בכל מקרה תעזרו להם להצליח! 

הכנה מראש – אנחנו רואות הרבה פעמים שהורים דורשים מילדיהם לבצע דבר מה- לכבות טלוויזיה, ללכת הביתה מגן השעשועים, לסדר את החדר וכו’,והציפייה היא שהדבר יקרה באותה שנייה שההורים אומרים זאת, והם מתרגזים כאשר זה לא קורה. 

הרבה פעמים ילדים צריכים זמן כדי לעבד את מה שאתם אומרים להם, כדי להפסיק להתעסק עם משהו שהם שקועים בו כרגע, כדי לאסוף את עצמם לפעולה. גם לנו כמבוגרים יהיה קשה לכבות טלוויזיה באמצע פרק שאנחנו חיכינו לו, או לשטוף כלים אם אנחנו מרוסקים אחרי עבודה, או לסיים מפגש במסעדה עם חברים מוקדם כי אנחנו צריכים לקום מוקדם בבוקר מחר. ילדים הם בדיוק אותו דבר! 

מה כן אנחנו יכולים לעשות- להכין אותם מראש! אתם מתכננים ללכת הביתה עוד מעט, תגידו להם 10-15 דק’ לפני “תמר, עוד 10 דק’ אנחנו הולכות הביתה, לכי תגידי ביי לכולם/ תתגלשי במגלשה בפעם האחרונה וכו'” ואז להזכיר לה כמה דק’ לפני “תמר עוד 2 דק’ אנחנו הולכות הביתה, יש משהו אחרון שאת רוצה לעשות בגן שעשועים לפני שנלך?”.

אתם רוצים להכין אותם לקראת כיבוי הטלוויזיה- תשמשו באותה שיטה “עדי, אני מזכירה זאת התוכנית האחרונה שאת רואה, אחריה את מכבה את הטלוויזיה”. גם כאן שימו לב לנסות לנסח בצורה חיובית- מה כן לעשות, וגם להשתמש בניסוח ברור וטון אסרטיבי, זאת לא שאלה, אתם אומרים לה לעשות. נסו את זה בבית, הכינו את ילדכם למה שעתיד לקרות, הם ירגישו יותר בשליטה ואתם תזכו ביותר שיתוף פעולה! 

ככל שהילדים קטנים יותר כך ההכנה מראש צריכה להיות ויזואלית יותר- הכינו תמונות או השתמשו בטיימר

תגובה להצלחה– מעולה, עשיתם את כל השלבים וילדכם עשה את מה שביקשתם, עמד בגבול שהצבתם לו- תשבחו אותו על כך! התנהגות חיוביות צריכה לקבל שבחים וחיזוקים כדי שילדכם יבין שזה מה שמצופה ממנו- “וואו עמית, כיבית את הטלוויזיה כמו שביקשתי, איזה אלוף אתה” , ילדכם סידר את החדר לפני המקלחת ” הודיה, סידרת את החדר איזה ילדה נהדרת ובוגרת יש לי, איזה כיף לי , ותראי כמה נעים בחדר עכשיו, את נהדרת!” .

לא תאמינו כמה מילה טובה יכולה לעשות שינוי אדיר בהתנהגות ילדכם

כתיבת תגובה